מקום 7 כללי לאסטל ולאנו ו-20 לדניס וליא
שני זורקי הדיסקוס ממכבי תל-אביב התקשו להגיע לשיאם האישי לאור התנאים הלא קלים ששררו במהלך התח...

המאמן דן סלפטר, התזונאי שגיא הלוי ומאמן העל האיטלקי רנאטו קאנובה ריתקו אוזניהם של המשתתפים שמילאו את אולם ההרצאות הגדול במכללה בוינגייט בהשתלמות הריצה  

 

רבים מאנשי הריצה בישראל, מאמנים, רצים, אנשי אקדמיה, מורים ואפילו צוערי בה"ד 8 שמתעדים להיות קציני החינוך הבאים בצה"ל הצטופפו באולם הרצאות 3 הגדול במכללה האקדמית בוינגייט בהשתלמות ריצה, בה מסמר הערב היה מאמן העל האיטלקי לריצות בינוניות וארוכות – רנאטו קאנובה.

 

הישגיו של דן סלפטר כמאמן, במיוחד בשנה האחרונה, מציבה אותו לבטח כאחד המאמנים הבולטים כיום בתחום הריצות הבינוניות והארוכות. דן סיפר על היום בו "נפל האסימון". באותו יום לונה עשתה בבוקר אימון גרוע ובערב אימון מצוין. הוא מצא באמצעות בדיקות דם ערכים מדאיגים. הוא פנה לשגיא הלוי שהיה המרצה שלו בקורס מאמנים בנושא תזונה, ומשם השניים, או למעשה השלושה (כולל לונה) הולכים יד ביד.

 

הלוי הסביר שבתהליך אותו הוא תכנן עבור לונה, האיבוד הקלורי מוביל פעמים רבות לירידה באיכות הביצוע. אלא שבמקרה של לונה, למרות איבוד קלורי גדול, ובעיקר בגלל המבנה האנטומי שלה, לא רק שלא הייתה ירידה בביצוע, להיפך, התוצאות השתפרו ושיאים החלו להישבר אחד אחרי השני. אלא שהלוי מסביר שבמבט פרופורציונלי על הטופ העולמי יש לצוות עדיין עבודה וקיים עדיין צורך בהפחתת ממשקל גופה של לונה.

 

הבמה התפנתה לטובת אורח הכבוד בכנס – המאמן האיטלקי רנאטו קאנובה שאימן שיאני עולם, אלופים אולימפיים, אלופי עולם, אירופה ומדליסטים מכל קשת האירועים הגדולים בעולם בריצות בינוניות וארוכות. ההרצאה נגעה בשיטות מודרניות להכנה למרתון. קאנובה השקה את מאזיניו הצמאים במידע שצבר לאורך השנים, בדרך ההומור המיוחדת שלו. הוא התחיל את הרצאתו באמירה מאוד ברורה – בטוקיו, ב-2020, התנאים יהיו קיצוניים – 35 מעלות עם 95 אחוזי לחות. בתנאים הללו גדלים הסיכויים של הדרג השני להתבלט במרתון בודד. בתנאים כאלו, הסביר, חייבים לשתות לפני שמגיעה תחושת הצמא. לעיתים רצים אפריקניים מוותרים על השתייה בתחנת ה-5 ק"מ משום שאינם חשים צמא, אולם כשמגיעה תחושת הצמא הדבר כבר מאוחר. הגוף מסמן שהוא מיובש. כשהמנוע המתחמם ולא מסופק לו חומר צינון, חום הגוף מתחיל לעלות והדבר מסכן את הרץ.

במצבי קיצון הגוף מאבד נוזלים רבים – לעיתים כ-5 ל' נוזלים במהלך המרתון. לגוף קשה מאוד להחזיק את הכמות הזו בבת אחת. לכן רץ לא מסוגל בסיום הריצה לשתות כמות כזו כדי לאושש את גופו. מסיבה זו חייבים לשתות בהדרגה, כל הזמן קצת על מנת להשלים את הכמות שהגוף מאבד.

 

מכאן הוא עבר ודיבר מעט על תוספים. רצים רבים משתמשים בתוספים אותם הם מכניסים למשקה, אולם כשהמשקה מגיע לידם, הם שותים מחציתו וזורקים. חשוב להבין שמחצית מהנוזלים שנזרקו הם גם מחצית מהתוסף שלא הוזרק לגוף, משום שזה התערבב עם המים ועתה הוא נמצא בכל כמות הנוזל ולא רק במחציתו. בכלל, אומר קאנובה, רצים אפריקניים לא משתמשים בתוספים כלל. הוא עצמו אינו מאמין בתוספים. הגבול בין החוקי ללא חוקי הוא זעיר. התוספים שמגיעים לקניה מהמזרח הרחוק לא כוללים את התכולה של התוסף. בדרך כלל התוספים כוללים אחוזים גדולים של סטרואידים. לאתלטים מקצועיים הדבר הזה מהותי ביותר.

יצרני התוספים מכוונים לשוק הגדול של חדרי כושר, של אנשים שרוצים שלפתח מסת שריר במהירות רבה, ולכן התוספים כוללים לעיתים קרובות סטרואידים בכמויות גדולות. הטיפשות של אתלט יכולה לעלות לו בקריירה.


כשאתלט מסתמך על עזרים חיצוניים, הוא נהיה תלותי וחלש. כל האתלטים הבכירים אתם עבדתי סירבו לתכתיבים חיצוניים. כולם האמינו בעצמם ובעוצמה שלהם. החשיבות הגדולה שלהם הייתה בהוכחה לעצמם שהם הטובים ביותר כי הם החזקים ביותר, בעיקר בראש. ולכן, המוטו שלהם לא היה הרצון לנצח, משום שכולם שואפים לנצח, אלא הסירוב להפסיד...